אריאל פרפיום בע"מ ואח' נ' רשות המכס

פסק דין

מבוא וטענות הצדדים בתמצית

מבוא:

בפני שתי תובענות אשר אוחדו, במסגרתן עותרים התובעים למתן סעד הצהרתי לביטול הודעת הגירעון שהוציאה הנתבעת לתובעת 1 ולמתן פסק דין הצהרתי בו ייקבע כי רכב מסוג טויוטה מ.ר 31-025-56 ורכב מסוג יונדאי מ.ר 73-828-61 (להלן:"הרכבים") אשר נתפסו ונמכרו על ידי הנתבעת, הינם בבעלותו הפרטית של התובע מס' 2.

התובעת 1, אריאל פרפיום בע"מ שימשה כחברה ישראלית שעיסוקה ביבוא, שיווק בשמים ומוצרי קוסמטיקה לישראל (להלן:"אריאל"). התובע 2, מר יוסף אלול, הינו בעליה ומנהליה של אריאל (להלן:"מר אלול").

הנתבעת הינה רשות המכס (להלן:"הנתבעת" או "רשות המכס").

בזמנים הרלוונטיים לתביעה, רכשה אריאל בשמים משתי ספקיות עיקריות: האחת, חברה בשם SARA'S SCENT, INC. (להלן: "SARA'S") אשר מקום מושבה בארה"ב והשניה, חברה בשם TRADING LTD. OSILAN (להלן:"OSILAN" ) אשר מקום מושבה בקפריסין.

בחודש יוני 2006 התעורר חשד אצל הנתבעת כי אריאל הצהירה על נתונים כוזבים לנתבעת בנוגע לערך הטובין שרכשה מהספקיות המוזכרות לעיל. ביום 18/1/2007 הגיעו חוקרי הנתבעת למשרדיה של אריאל לשם עריכת חיפוש וחקירה, במהלכה נחקר מר אלול. מממצאי החקירה עלה, לטענת הנתבעת, כי אריאל או מי מטעמה לא דיווחו על הערך המלא או הנכון של הטובין ולמעשה נערכה הנמכת ערך הטובין ברשומונים שהוגשו לנתבעת, כך שלא שולמו מלוא המיסים.

ביום 3/6/2007 הוצאה לאריאל הודעת חיוב בגין הגרעון במיסים על סך 1,826,318 ₪ המתייחסת ל- 26 רשומונים ומאוחר יותר ביום 20/8/2007 הוצאה "דרישת תשלום" מעודכנת על סך של 1,899,037 ₪ (להלן:"הודעת הגרעון").

בעקבות אי הסדרת החוב נשוא הודעת הגרעון על ידי אריאל, ננקטו כנגדה הליכי גביה במהלכם נתפסו הרכבים אשר זוהו על ידי הנתבעת כרכבים השייכים לאריאל.

בהחלטה מיום 25/11/2008 שניתנה על ידי כב' השופטת טאובר ניתן צו מניעה זמני המורה לנתבעת להימנע ממכירת הרכבים בכפוף להפקדת התחייבות עצמית והפקדת סך של 30,000 ₪ בקופת בית המשפט על ידי התובעים.

ביום 7/1/2009 לאחר דיון בלתי פורמאלי שהתקיים בין הצדדים הוסכם, בין היתר, כי בנוסף לסך שהופקד בגובה 30,000 ₪ תופקד ערבות צמודה לטובת הנתבעת בסך של 100,000 ₪.

בהחלטת כב' השופטת טאובר מיום 30/3/2009 ולאחר שלא עמדו התובעים בהתחיבויותיהם להפקדת הערבות הצמודה בסך 100,000 ₪ בוטל צו המניעה הזמני. מאוחר יותר, הרכבים נמכרו על ידי הנתבעת.

במקביל לברור התובענות שבפניי, הגישה הנתבעת במסגרת ת"פ 27249-12-09 כתב אישום כנגד התובעים בגין 5 מהרשומונים אשר נפסלו על ידי הנתבעת (מוצג ת/7).

בפניי התקיימו שלוש ישיבות הוכחות ובהן העידו העדים כדלקמן. מטעם התובעים: גב' חזות, מזכירה ומנהלת החשבונות באריאל; מר אבן צור, רואה החשבון של הנתבעת באותה העת; מר חסון שהנו מכר של אלול וסוחר בתחום הסטוקים בארה"ב; גב' רייס מנהלת החשבונות של SARA'S ומר אלול. מטעם הנתבעת העידו מר שיצמן העובד כממונה יחידת בקרת יבוא בבית המכס בחיפה ומר ברכה, חוקר ביחידה לפירוקים, כינוסים וגביה קשה של אגף המכס.

הצדדים סיכמו טיעוניהם בכתב.

עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם בוצעה הנמכת מחירים על ידי התובעים ביחס לטובין המיובא.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושקלתי את מכלול טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי בוצעה הנמכת מחירים על ידי התובעים. הוצאת הודעת הגרעון, כמו גם יתר הצעדים אשר נקטה הנתבעת באשר להליכי הגביה ותפיסת הרכבים, נעשו כדין. מכאן, שדין התובענות להדחות. להלן אנמק.

טענות התובעים בתמצית:

לטענת התובעים, יש לדחות את הטענה לפיה אריאל השתמטה מתשלום מס. לאורך שנים חשבונותיה של אריאל נוהלו בצורה מדויקת וכל החשבוניות הוגשו באופן אחיד לרשויות המדינה בינהן: המכס, מס הכנסה ומע"מ (בטרם חקירת המכס). הודעת הגירעון מתבססת על טיוטות בלבד עליהן נרשמו, בין היתר, הערות ומספרי טלפון ולא על מסמכים מקוריים. המדובר בניירות שהועברו לאריאל באמצעות הפקס על ידי ספקים וכחלק ממשא ומתן בטרם רכישת "סטוק" ולא ניתן לעשות בהם שימוש כלפי הנתבעת.